תהליכי
הלמידה בבית-הספר, מעצם טבעם, הם תהליכים שיטתיים, מבוקרים, המכוונים להשגת מטרות
מוגדרות. עם זאת, לצד בית-הספר פועלות סביבות נוספות, שבהן מתרחשת למידה ללא שליטה
מלאה של יוזמיה. המוזיאון הוא סביבה מעין זו.
במאה
ה-20 גברה ההכרה בתפקודו של המוזיאון כסביבה חינוכית, הן במוזיאונים עצמם והן במערכת
החינוך הפורמלי. במוזיאונים שונים פותחו תכניות ליצירת סביבה לימודית בתחום מסוים,
חוגים - שמטפחים למידה בתחום כזה או אחר, ואף מחלקות מיוחדות העוסקות בפיתוח
הפעלות של המבקרים. המוזיאונים מציעים פעילויות אלה לקהל הרחב, כחינוך משלים ובלתי
פורמלי. בית הספר, מצידו, מכיר במוזיאון כסביבה שניתן לשלבה במערך הלמידה הבית
ספרי; ואכן, סיורי תלמידים במוזיאון, הפכו לדבר שבשיגרה.
מוזיאונים
בסביבת תקשורת-מחשבים
עם
התפתחותה של טכנולוגיית התקשוב, קיימת האפשרות לבחון כיצד ניתן לפתח קשר אמיץ יותר
בין בית הספר לבין המוזיאון. טכנולוגיה זו מאפשרת לכל מי שמצוייד בהתקני תקשורת
מתאימים, שכיום עלותם נמוכה, להגיע למוזיאונים מטיפוס חדש – מוזיאונים וירטואליים.
מוזיאונים
כאלה קיימים במרחב חדש, המכונה Cyberspace, המתבסס על מידע שאותו מייצרות מערכות ממוחשבת ועל המשוב
שהמשתמשים בהן מזינים מערכות אלה. מרחב זה נעדר ממשות פיסית ומהווה "מציאות
מדומה". במשמעות הרחבה, הכוונה לדימוי של סביבה מציאותית כלשהי, הנוצרת
באמצעות סיעור הדמיון האנושי (Heim, 1993). כיום, סיעור הדמיון האנושי מתבצע הן בדרך חזותית והן בדרך
טקסטואלית. בדרך החזותית מקובל להשתמש בטכניקות שונות של גראפיקה תלת-מימדית,
והמבקר פועל בסביבה ברמות שונות של מורכבות.
על
דעמיין (Knowmagine) - אגף
אנדריאה
הניסיון
להקים ברשת האינטרנט מוזיאון וירטואלי, שקיומו היחידי הוא ברשת זו ואשר מתבסס על
גראפיקה תלת-מימדית, הוא פיתוח חדשני שאותו מבצעת המעבדה לטכנולוגיית ידע
באוניברסיטת תל-אביב.
מטרות
והנחות יסוד
מטרתו
הכללית של הפרוייקט, לרתום את טכנולוגיית התקשוב לחיזוק הקשר בין תכנית הלימודים
הבית-ספרית לבין תהליכי רכישת ידע במסגרות לא פורמליות. המטרה הממוקדת יותר היא:
לבחון, באמצעות המודל שיפותח, כיצד טכנולוגיית התקשורת החדשה מקדמת את הוראת המדע,
הטכנולוגיה והתרבות.
בתהליך
פיתוח האב-טיפוס של הסביבה הוירטואלית, התבססנו על כמה הנחות:
למה
מוזיאון? - יתרונו של המרכז המוזיאוני על פני פעילות קוריקולרית בית ספרית, בהיותו
סביבת "בידור" לצד סביבת למידה. מעצם מהותו, הוא יוצר תנאים התורמים ללמידה
חוויתית - על ידי פנייה לחושים באמצעים אור-קוליים, וללמידה פעילה - על ידי מגע
ישיר עם המוצגים.
בספרות
המחקרית מודגשת חשיבותם של כמה גורמים בפיתוח סביבה מוזיאונית: הדגשת המימד
החזותי; הצגה דינאמית המאפשרת אינטראקציה בין הצופה למוצגים; הנחייה שיטתית המשלבת
אפשרויות ללימוד עצמאי, המעורר מוטיבציה ועמדות חיוביות לנושא.
למה
גראפיקה תלת-מימדית? - בפרוייקט המוצע אנו מבקשים לנצל את ההישגים בתחום הגראפיקה
הממוחשבת, כדי להגיע לאפקט מסוים של הטמעה מבלי להשתמש בהתקנים חיצוניים למחשב.
אנו מתייחסים למונח "מציאות מדומה" במובן הרחב, דהיינו: הפעלת הדמיון
באמצעות סוגי מידע שונים, ולא רק באמצעות פנייה ישירה לחושים (המתבצעת בהתקנים
חיצוניים, כמו קסדה).
למה
בתקשורת? - הנחתנו הבסיסית היתה, שסביבה תקשורתית משמנת חשיבה פדגוגית חדשה (Fanderclai, 1995; Baron, 1997). אנו סבורים,
שסביבה תקשורתית עשויה להציע למידה המבוססת על תהליכים של צירופי ידע ובנייתו
(במהלך הסיור המוזיאוני) ושל שיתוף פעולה בין
בעלי עניין משותף (באמצעות ההתקשרות האפשרית עם מבקרים אחרים). לצד שיקולים אלה
(עליהם מצביעה גם Harasim, 1993), הסביבה
מאפשרת להתנסות בהכרת ה-Cyberspace כתופעה
תרבותית בת זמננו, המתייחסת לצורה החברתית החדשה הפורצת את המסגרות הפיסיות
המקובלות ומקדמת את מושג הכפר הגלובאלי.
התנסות
זו מתרחשת באמצעות התייחסות למערך התקשורתי הוירטואלי כאל מערך הוליסטי, הכולל
בתוכו את מגוון אפשרויות התקשורת: למידע, להחלפת דעות בקבוצות-עניין, לבירורים
בדואר אלקטרוני ולשיח מקוון בין המשתתפים.
כאב
טיפוס למוזיאון פותח אגף אנדריאה, המוקדש למהפכה המדעית של גלילאו גליליי. לשם כך
עוצבה סביבה תלת-מימדית, המאפשרת למבקריה לשוטט בין חלקיה. כאמור, מדובר בפיתוח אגף
כאב-טיפוס של מוזיאון מקיף. לכן, מבנה הסביבה מורכב מיחידות, שהן חלק מן האגף, ומיחידות
המשותפות לכמה אגפים, לפי התיאור הבא:
יחידות
המוזיאון הוירטואלי
חדרי
מוצגים - חדרים הכוללים מוצגים, כדוגמת המטוטלת והמישור המשופע, שבאמצעותם הגיע
גלילאו לחוקים מדעיים. חדרים אחרים מייצגים את ההיבטים הטכנולוגיים-מדעיים בפעילות
גלילאו, שהפכו לשלב מכריע בחקר היקום. בחדרים אלה מצויים הטלסקופים ההליוצנטרי
והגיאוצנטרי. המבקר בתערוכה יכול להתבונן במוצגים ואף להפעיל אותם.
חדר
גלילאו - הכולל שולחן כתיבה ומוצגים הקשורים בחקירותיו, וכן תמונות המשלימות את
המוצגים ומאפשרות להתבונן בהם בהקשר רחב יותר.
סדנה
- בה מתאפשר לתלמידים להתנסות בחוקי התנועה שגילה גלילאו, במצבים של חיי יום-יום.
הסדנה מעוצבת כגן-שעשועים, שבו נדנדות ומגלשות. המבקרים בגן יכולים לגלוש במגלשות
השונות זו מזו באורך ובזווית השיפוע, וכך הם מתוודעים למישור המשופע.באמצעות הפעלת
הנדנדות, הם מתוודעים למטוטלת ולתנועותיה הקצובות. הפעילות בסדנה נועדה לחזק את
המידע המוצג במרכז המידע, ואשר בו מודגשת הגישה המדעית של גלילאו, שהעדיף את
התצפית והניסוי על הטיעון הלוגי נוסח אריסטו.
יחידות
משותפות - בתכנון המוזיאון קיימים גם שטחים המשותפים לכל האגפים, כגון: לובי הכניסה
למוזיאון, חנות המוזיאון ומרכז המידע.
לובי
- מיועד לפירסום הודעות למבקרים, הצעות להפעלות, תיבת דואר למשלוח שאלות והערות,
וכן כלי שיגור המאפשר מעבר מיידי לאגפים אחרים שבמוזיאון (כיום עדיין בשלב תכנון).
מרכז
המידע - כולל מידע, שעוצב כדפי html, ובהם
טקסטים ותמונות על גלילאו, תולדות חייו, פעולותיו, הקשר שלהן להתפתחות המדעית
והטכנולוגית ומשמעותן בהיבטים התרבותיים של התקופה. המידע עובד ונכתב בשלוש שפות:
אנגלית, עברית וערבית, וכולל גם קשרים (links) בין דפי מרכז המידע לאתרים אחרים מקבילים ברשת. המבקר יכול לקבל דפים
אלה במוזיאון, בכל עת שיש לו רצון לעיין במוצג ולהעמיק את היכרותו והבנתו.
היות
שמדובר במוזיאון הקיים בתקשורת, יכול כל מבקר לראות ולדעת אם נמצאים בו מבקרים
אחרים. מבקרים אלה מיוצגים באמצעות דמויות גראפיות. באותו אופן, יכול כל מבקר
לראות אם אחרים גולשים או מתנדנדים, מפעילים מוצגים, או מתבוננים בתמונות התלויות
על גבי הקירות.
התפיסה
החינוכית
נקודות
המוצא של הפרוייקט היו, תפקודו החינוכי של המוזיאון והשתלבותו האפשרית בתכנית
הלימודים הבית ספרית. על בסיס זה, ניתן להתייחס לתכנית לימודים סמויה של המוזיאון.
העקרונות של תכנית לימודים זו באה לידי ביטוי הן באירגון המידע והן באופי האינטראקציות
המוצעות למבקרים.
אירגון
מידע בגישה רב-תחומית - האגף ומרכז המידע בנויים כך, שהם מתייחסים באופן משולב
למידע מדעי, טכנולוגי ותרבותי (כגון: אנתרופולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה ותהליכים
חברתיים). כל נושא בתצוגה מוצג במספר היבטים - התהליכים והעקרונות המדעיים,
ההתפתחות ההיסטורית, ההתפתחות הטכנולוגית, הסביבה החברתית והתרבותית אשר לדוגמא: גלילאואיפשרה התפתחות זו, תוך יצירת קשר
לנושאים המשיקים לנושא העיקרי אינו רק איש המדע, אלא גם מי שעסק בפיתוח טכנולוגי
(טלסקופ) ומי שהיה מעורב בשאלות מרכזיות של התקופה, כגון: מקומה של הכנסיה הקתולית
באירופה של המאה ה-17, היחס בין דת ומדע, חירות המחשבה. גלילאו היה גם תושב של
יחידות מדיניות שונות באיטליה, ודמותן מטופלת אף היא בסביבה הלימודית.
פעילויות
למידה - לתפיסתנו, תהליך הלמידה בסביבה יכול להתרחש בשני מימדים: היחידני והשיתופי.
במימד
היחידני, המבקרים יכולים לשוטט בסביבה במסלול שהם קובעים, לשהות בה ככל שירצו,
לחזור ולבקר בה פעמים רבות, להיעזר במרכז מידע עשיר לשם הבנה והעמקה במוצגים ולבצע
פעילויות המוצעות ליחידים, כמו: פתרון כתב חידה. כל מבקר יכול לנצל את תיבת הדואר
של המוזיאון, ןלפנות דרכה אל מומחים בנושאים שבהם מטפל המוזיאון.
במימד
השיתופי, יכולה להיווצר אינטראקציה עם משתתפים אחרים בצורה הטבעית ביותר: משתתפים
שונים יכולים להיכנס למוזיאון ממקומות שונים ברחבי העולם, וכל משתתף יוכל לראות את
הדמות המייצגת את המשתתף האחר על המסך וליצור עימו קשר מילולי בזמן אמת.
כדי
לעודד פעילות שיתופית, פותחה הדמייה של משפט גלילאו בפני האינקוויזיציה. הם
מעוניינים המשתתפים בפעילות זו נדרשים להירשם שבועיים מראש, ולבחור בדמות אותה להציג
(גלילאו, אפיפיור, אינקוויזיטור, אריסטו, קופרניקוס ואחרים). להכנת הטיעונים, עומד
לרשות המשתתף מרכז המידע, בו ניתן למצוא מידע רב בנושא (ספרים, כתבים, מידע מדעי
וכד'). שבוע קודם מועד המשפט, על המשתתפים להעביר את טענותיהם בכתב לכלל המשתתפים
באמצעות התקשורת. ביום המשפט מתכנסים כל המשתתפים בחדר הפעילות (חדר וירטואלי),
כאשר כל תהליך המשפט מתנהל באמצעות התקשורת. המשפט מנוהל על ידי מנחה; כל משתתף
מקבל בתורו את רשות הדיבור כדי להציג את טיעוניו. בסיום הצגת הטיעונים מתקיימת
הצבעה, שבה ניתנת לצופים בקהל היכולת להביע את עמדת תהליכי למידה - פיתוח לומד
עצמאי מהווה כיום מגמה מרכזית בתחום החינוך. נראה כי הסביבה המוצעת כאן, טומנת
בחובה פוטנציאל למימוש האוטונומיה והיוזמה האישית של התלמיד בתהליך הלמידה. אמנם,
המבקרים במוזיאון חווים תהליך של למידה בלתי מבוקרת, אך כזו שבמהלכה הם אוספים
פרטי מידע ומגבשים לעצמם עולם ידע מתוך הצירוף של הצפייה והפעילויות. אנו משערים,
שהאפשרות הניתנת לכל מבקר לבנות עולמות-ידע בצורה המתאימה לכישוריו, לידע הקודם
שלו ולנטיותיו, עולה בקנה אחד עם תפיסות פדגוגיות מתקדמות.
