מילון מושגים

מילון מושגים:

1. שונות – ברירה טבעית שהובילה לאבולוציה.

2. דו צורתיות זוויגית - הבדל במראה החיצוני בין זכרים לנקבות של מין מסוים. דו-צורתיות זוויגית יכולה להתבטא בהבדלים בגודל גוף, צבעים שונים ומבני גוף המשמשים לקרבות בין זכרים או למשיכת נקבות.

3.אוטוטרופי - לקוח מהשפה היוונית "מזין את עצמו". מתייחס ליצור המייצר את מזונו בכוחות עצמו והראשון בזרימת האנרגיה לעולם החי.

4.הטרוטרופי - מתייחס ליצור אשר מוכרח לצרוך תרכובות אורגניות מן הסביבה כדי להתקיים. לדוגמה: פרה עומדת על עשב, זה הוא הטרוטרוף ראשוני המשמש כמזון לפרה.

5.אאוקריוטי - הם יצורים תאיים בעלי גרעין ואברונים, המהווים את העל-ממלכה המגוונת ביותר במיון עולם הטבע. הם כוללים חד-תאיים כמו פרוטוזואה, ריריות, אצות ופטריות חד-תאיות, וכן את הממלכות של הרב-תאיים: פטריות, צומח ובעלי חיים.

6.פרוקריוטי- הם יצורים מיקרוסקופיים בעלי תא יחיד חסר גרעין אמיתי (כגון: חיידקים). הם תאים קטנים יותר מתאים איקריוטיים, וקוטרם אינו עולה בדרך כלל על 2 מיקרו מטר. הם עטופים בדופן (השונה מדופן תאים צמחיים) המקנה לתא יציבות ולעתים תנועתיות, מאחר שהוא חסר שלד תוך תאי.

יש להם גם קרום תא, כמו לכל תא אחר. קרום זה חיוני לקיום חיים. חד תאיים פרוקריוטיים או תאים היוצרים צברי תאים מצליחים לחיות גם בסביבות של תנאים קיצוניים אשר יצורים איקריוטיים לא יכולים לשרוד בהם, לכן הם שרדו במהלך האבולוציה, אף על פי שהם קדמוניים. הם ניזונים מחומרים מומסים בלבד.

7.אבולוציה - תהליך של שינוי הדרגתי ביצורים חיים שנמשך על פני דורות רבים.

8.מאובנים - שרידים של בע"ח וצמחים קדומים שנקברו בתוך האדמה ובשכבות הסלעים של קליפת הארץ, או בתוך קרקעית הים, ע"י טין או אפר געשי.  לאחר מותם חלקיהם הרכים נרקבו והתפרקו ושילדם הקשה כוסה בשכבות אדמה, חול וטין, ללא אוויר.  השלד ספג מינרלים מתוך המים שחלחלו לאדמה במשך מאות אלפי שנים, וכך הפך לאט לאבן.

9.ריבוד - שכבות על גבי שכבות של אדמה, חול וטין אחת על גבי השנייה (השכבות מכילות גם שרידי בע"ח וצמחים). 

10.ברירה טבעית - תכונות תורשתיות של יצורים (אורגניזמים) נעשות לנפוצות יותר באוכלוסייה מדור לדור ככל שהן תורמות לרביית הפרט ולשרידותו בסביבתו (בנישה שלו). בתנאים של תחרות על משאבים שורדים הפרטים בעלי התכונות המסוימות המקנות להם התאמה טובה יותר, וכך, עם הדורות, נשמרות התכונות הללו באוכלוסייה ונעלמות התכונות הפחות חיוניות.  כך נוצרים מינים חדשים.

11.תאוריית "טקטוניקת הלוחות" - מסבירה את התפרקות "יבשת העל" ליבשות של היום ואת נדידת היבשות.

12.פנגאיה - ישנה דעה רווחת שלפני כ- 250 מיליוני שנים הייתה "יבשת על" קדומה על פני כדור הארץ שכונתה פנגיאה, וסביבה השתרע "אוקיינוס על" שכונה פנתלאסה.  כתוצאה מתופעות טבע כגון התפרצויות געשיות, רעידות אדמה נפרדה פנגיאה ליבשות השונות הקיימות היום.

13.הומולוגיה - דמיון של שני איברים ביצורים שאינם שייכים לאותו המין. המבנים ההומולוגיים נוצרו ממקור משותף – ממבנה אחיד.  מבנה זה התפתח בדרכים שונות ואולי בתנאים שונים ובדרך שימוש שונה לצורות שונות.  מוצאם של האיברים האנלוגיים אינו ממקור אחד.  אלה הם מבנים ממקורות שונים, אשר התפתחו במרוצת הדורות למילוי תפקיד דומה עקב לחצים סביבתיים דומים. הומולוגיה בלבד היא המשמשת בסיס לקביעת יחסי קירבה בין אורגניזמים, וכבסיס למיונם.

14.אנלוגיה - דמיון בין מינים שונים, כאשר מוצא הדמיון הוא שונה מבחינה אבולוציונית. הדמיון יכול להיות דמיון פיסי או דמיון תפקודי. לדוגמה, כנפיים של ציפור וכנפיים של חרק הן אנלוגיות: תפקידן זהה, אך הן בנויות בצורה שונה ומקורן האבולוציוני הוא אחר.

15.כשירות - היכולת של פרט לשרוד ולהעמיד צאצאים נקראת כשירות. ככל שהפרט מותאם יותר לסביבתו הוא יהיה בעל כשירות גבוהה יותר, ולכן ישרוד ויתרבה- יעביר את הגנים שלו הלאה.

16.מוצא המינים - ספר מדעי שכתב צ'ארלס דרווין אשר עומד בבסיסה של תורת האבולוציה המודרנית. מוצא המינים, ובשמו המלא "על מוצא המינים בדרך הבירור הטבעי או השארת גזעים מחוננים במאבק החיים". דרווין ניסה להראות כי המינים כולם מוצאם הוא אב קדמון משותף, אשר שינויים שבאו בדרך הברירה הטבעית לאורך אלפי דורות הביאו אותם למצבם המודרני. 

17.מוטציה - שינוי ברצף הנוקלאוטידים בדנ"א.  כלומר, שינוי בהרכב הגנטי של יצור מסוים.

18.אדפטציה (הסתגלות אבולוציונית)-  מכלול התכונות המאפשרות לאורגניזמים להתקיים בסביבת מחיה ייחודית ואשר התפתחו במהלך האבולוציה. תכונות האדפטציה יכולות להיות להתבטא בשינוי במבנה אנטומי, שינוי בתהליך מטבולי או שינוי בהתנהגות התנהגותית.

19.משפחת הפרימטים - החוקרים והמתעדים את תולדות האדם התמקדו בראשית דרכם בהשוואה בינינו ובין בעלי החיים הקרובים לנו ביותר, קופי-העל: האורנג-אוטנג, הגורילה והשימפנזה.  קרבה זו הייתה מקובלת על מרבית החוקרים, וכבר לינאוס כלל את האדם יחד עם הקופים במשפחה אחת הנקראת לכבודנו " משפחת הפרימאטים", כלומר "הראשונים במעלה".

20.הומו-אביליס - האדם היכול, המסוגל.  הופעתו הראשונה של הומו האביליס חלה לפני 2 מיליון שנה. 

קישור לאתר טלסקוסקופ האבל

http://hubblesite.org/gallery/

נדידת בעלי-חיים בטבע ומעברים במהלך חיי האדם

נדידת בעלי-חיים בטבע ומעברים במהלך חיי האדם

נדידה – מעבר, שינוי, הסתגלות, משבר:

מהי נדידה בטבע? נדידת בעלי חיים היא תנועה של אוכלוסיות בעלי חיים על פני מרחקים גדולים מבית גידול אחד למשנהו. הנדידה מתרחשת בזמנים קבועים בשנה, וכוללת תנועות דו כיווניות בלבד . בעלי החיים יוצאים ממקום מסוים, עוברים לתקופה מסוימת למקום אחר, וחוזרים לאחר זמן מה לנקודת המוצא. הנדידה נערכת לשם חיפוש אחר מזון, חיפוש אחר אזורי מחיה עדיפים, חיפוש אחר אספקה של מזון זמין או מחיפוש אחר אתרי רבייה. ישנם דפוסי תנועה נוספים, כגון תפוצה או הגירה שבהם גם בעלי החיים עוברים מרחקים ארוכים, אך לא חוזרים לנקודת המוצא. העופות הם בעלי החיים הידועים יותר מכולם בנדידה שלהם, אך גם יונקים שונים, וחלק מהדגים והחרקים נודדים.  במהלך האבולוציה העניקה הנדידה יתרון יחסי לבעלי-חיים שונים ואפשרה להם להתגבר על תנאי מזג אוויר קשים באזורי המחייה שלהם, וכאשר התדלדלו המשאבים בשטח ובכלל זה מקורות המזון, המרעה והציד.

בעלי-חיים בנדידה בטבע:

נדידת ציפורים:  נדידת ציפורים היא הידועה והנחקרת ביותר מבין נדידות בע"ח. הציפורים מטבען, הן בעלי-החיים הניידים ביותר. העופות מותאמים אנטומית ופיזיולוגית לחיים באוויר. התעופה מקנה לעופות את היכולת לנוע מאזור אחד למשנהו ובחזרה, בהתאם לחילוף העונות, ובחיפוש אחר אקלים נוח לרבייה ולמציאת מזון. נדידת הציפורים היא תנודה עונתית הקיימת, באלפי מינים של עופות. לקראת החורף נודדים העופות מהמחצית הצפונית של כדור-הארץ לכיוון דרום, וחוזרים צפונה באביב לאזורי הרבייה שלהם. נדידת העופות נעשית בשלושה מסלולים עיקריים הנקראים גם "צירי נדידה". ישנם מינים שעוברים אלפי קילומטרים בנדידתם. הציפורים נודדות בלהקות המונות בין 10,000 ל-30,000 ציפורים, ובתקופת הנדידה יכולות לעבור בציר הנדידה "שיירות ציפורים" - מספר רב של להקות בזו אחר זו. שיירות אלה מונות מאות אלפי ציפורים.  נדידת הציפורים שמשה עוד בימי קדם כאינדיקציה לשינוי במזג האוויר. הגעת עופות מסוימים, מסמנת, עד ימינו את מועדי השנה: הסנוניות מבשרות את האביב, הנחליאלי מבשר את הסתיו.

הסיבות לנדידת הציפורים: בראש ובראשונה נדידת הציפורים מתרחשת מסיבה אבולוציונית. החיים בסביבה משתנה הובילו במהלך האבולוציה להתפתחות של התאמות התנהגותיות שונות שמטרתן התחמקות מתנאי סביבה לא נוחים. אחת מההתאמות הללו היא שינוי מקום, כלומר: מעבר למקום שהתנאים בו נוחים יותר. הגורם המרכזי שמביא לנדידה ואף מכתיב את המסלולים שבהם עוברות הציפורים בדרכן, הוא כמות המזון הזמין בסביבה שבה הן נמצאות. המזון הזמין תלוי במזג האוויר: ההתקררות עד קיפאון  באירופה וצפון אסיה גורמת להעלמות הצמחים והחרקים שהציפורים ניזונות מהם ולכן תתוזמן הנדידה על-פי התקצרות שעות היום בחורף של חצי הכדור הצפוני ובאביב של חצי הכדור הדרומי. השינוי באורך היום וההחשכה המוקדמת יוצרים שינויים בהיפותלמוס המביאים לשינויים הורמונליים והפרשה של פרולקטין, טסטוסטרון ומלטונין הגורמים לעליה של כ-40% באכילה, עליה של 15%-50% בצבירת השומן וכן שינוי בדפוסי השינה שיאפשרו נדידת לילה. כך נוצרת התאמה גופנית לתהליך הנדידה. הרווח העיקרי בנדידה הוא החיסכון באנרגיה. הימים הארוכים של הקיץ מאפשרים לעופות מקננים לתת טיפול והזנה טובים יותר לגוזליהם וכן תורמים לעלייה בכמות הביצים. בנוסף, ציפורים נודדות, אינן חוות את חווית החורף ואינן צריכות להשקיע אנרגיה בחימום והישרדות בקור.

מחיר הנדידה: בנדידה סיכונים רבים וביניהם: המסע עצמו דורש השקעת אנרגיה רבה ומאמץ רב. הציפורים עפות קילומטרים רבים והמסע דורש מהן להסתגל לשינויים רבים במהלכו. במסע עצמו ישנם סיכונים של תשישות ומוות – ציפורים רבות נחלשות במהלך המסע ולא שורדות אותו, המסע מזמן טורפים רבים כגון: בזי חופים, עטלפי פירות וכדומה, במהלך הנדידה הציפורים חשופות למחלות וטפילים ובחזרה מהמסע יש צורך בשיקום התשתיות וקיימת סכנה של אובדן הטריטוריה שנעזבה.

עזרים להתמודדות במהלך הנדידה: הציפורים משתמשות במספר טקטיקות להתמודדות עם הנדידה והן: הציפורים נודדות כלהקות בעלות מספר פריטים רב משיקולי אווירודינמיקה והגנה, הלהקה נעה בצורת V המאפשרת חסכון באנרגיה, הציפורים נמנעות ממעבר דרך מכשולים העלולים לסכן אותן כמו הרים גבוהים ומצבורי מים גבוהים בדרכן, הציפורים נודדות בלילה כאשר מזג-האויר נוח יותר והן פחות חשופות לטורפים, הציפורים נודדות בנתיבים מסורתיים וכך הדרך מוכרת לחלק מהלהקה והסיכוי לטעות בדרך קטן.

נדידת הגנו: הגנו הוא אוכל עשב גדול, שחי בערבות אפריקה. מישורי מזרח אפריקה האינסופיים מהווים תפאורה נאותה לאחת מתופעות הטבע הידועות והחשובות בעולם: נדידת כמיליון וחצי בהמות הגנו. ממישורי הסרנגטי העצומים בטנזניה אל מעבר לגבול, לגבעות החומות של שמורת מסאי מארה בקניה, נודדים מדי שנה במחזוריות, למעלה מ-1.4 מיליון פרטים של גנו וכחצי מיליון זברות ואנטילופות. אלו עושים דרכם במסלול מעגלי בכיוון השעון, מרחק של כמעט 3,000 ק"מ בשנה, כשמטרתם לתור אחר אזורי מרעה בהם העשב ירוק יותר. בעקבותיהם נודדות גם חיות הטרף הגדולות של אפריקה. למסע הגדול הזה אין התחלה ואין סוף. הגנו מנהל חיים ארוכים וסיזיפיים של נדודים בעקבות מי שתייה ועשב למרעה, ועלייה לרגל למקומות בהם הם נמצאים. נקודה העשויה לשמש כהתחלה וסוף למסלול הנדידה היא עונת ההמלטה, שבשל הקושי ללדת בדרכים, מצטמצמת לתקופה של שישה שבועות, כאשר רוב ההמלטות מתרכזות לשבוע אחד בלבד. כך מצליחים הגנו למנוע מהטורפים, האורבים להם בציפייה גדולה, לחסל עגלים רבים מדי. מסוף ינואר ועד אמצע מרץ נולדים כ-400 אלף עגלי גנו בפארק הלאומי של הסרנגטי. הנדידה הגדולה מתפרסת כמעט על כל השנה, כאשר ישנם כמה חודשי הפוגה. מסלול הנדידה יוצר מעין משולש שקדקודיו בסרנגטי, בשמורת נגורו-נגורו שבטנזניה ובשמורת מסאי מארה בקניה. בתחילת ינואר ממלאים עדרי הגנו, ועמם בני לווייתם – הזברות, את המישורים האינסופיים של דרום הסרנגטי ואת השמורה הייחודית נגורו-נגורו, כשהם ניזונים מהעשב שצמח לאחר הגשמים. התדלדלות הגשמים לקראת סוף ינואר מפסיקה את צמיחת העשב הטרי ושולחת איתות לגנו לעשות כפי שעשו אבותיהם – לנדוד צפונה. בין יולי לאוקטובר, עדרי הגנו רועים בשמורת מאסאי מארה בקניה. באוקטובר ונובמבר מתחילים לרדת גשמים, והעדרים מתחילים את הנדידה בחזרה לסרנגטי. למרות הסכנות הרבות שצופנת בחובה הנדידה, הגנו בכל זאת נודד על-מנת למצוא מזון ומים זמינים מעבר לנהר וכך לשפר את סיכויו לשרוד.

לקראת הנדידה הגנו מבצע טקסי הכנה: התכנסות וחיבור לקבוצה לקראת הנדידה, הגדרות וחלוקת תפקידים – מי מוביל, מי מאסף (לדוגמא: הזברות מובילות כיוון שהן זוכרות את הדרך למקורות המים והמזון, יצירת שליטה דרך מאפיינים מוכרים כדי להקטין "שטחי אי-וודאות: הליכה בנתיבים מסורתיים, נאמנות לאתרי רבייה. בנוסף – יצירת המשכיות על-ידי הדרכת הצעירים.

נדידת דגי הסלמון:

שימוש באלמנטים מעולם החי במהלך הטיפול: לכל יצור חי יש כוחות שאנו יכולים ללמוד מהם. בטיפול אנו משתמשים בארכיטיפים, סמלים ומטאפורות של בע"ח שאינם נמצאים בחדר. הרעיון הוא שיש לאדם ידע על בע"ח שלא ידוע לו שהוא קיים אצלו, אלא קיים בקולקטיב, ובשל ידע זה, המטופל נמשך לבע"ח מסוימים ומזדהה איתם.

מעברים בחיי האדם: בחיי האדם קיימים מעברים ושינויים המקבילים לנדידה אצל בעלי-החיים. מעבר זה להתחיל משהו חדש שדורש התכוננות, הסתגלות והתמודדות. ישנם שני סוגי מעברים: יש מעברים התפתחותיים שהם מעברים מצופים, המתרחשים בחיים באופן טבעי, למשל: מעבר מהגן לביה"ס, מביה"ס לצבא, נישואים, הבאת ילד לעולם. למעבר הצפוי ניתן להתכונן מראש, לשוחח על-כך וישנם מעברים לא מצופים, למשל: גירושין, פיטורין, פרידה מחבר, מוות פתאומי. התחושות המלוות למעבר הן תחושות של חוסר אונים, חשש, חוסר מוכנות לקבל את המצב, חרדה, כעס. פעמים רבות המעבר כולל משבר ורגרסיה. המעבר דורש השקעת אנרגיה רבה. אדם צריך לפתח מנגנוני הגנה ולדעת להתמודד עם המעבר הצפוי. כאשר אין יכולת התמודדות טובה, עלול להתפתח משבר. כאשר אדם מתכונן למעבר בצורה טובה, הוא מקבל תחושת שליטה שתעזור לו להתמודד עם המעבר ותימנע משבר.

בכל מעבר יש יתרונות וחסרונות, למעבר יש מחיר: בדידות, ויתור על המוכר, ויתור על תחושת ההגנה. אך יש גם יתרונות: הכרת החדש, עצמאות, התחלה חדשה והזדמנות להיבנות, תחושה שהכל פתוח.

איך מתמודדים עם מעבר?

חילזון

חילזון    ספרים: זואולוגיה חלק א', חסרי חוליות/ יהושוע מרגולין. רכיכות הים התיכון בישראל/ פרופ' אל. ברש וז. צנציפר. חי וצומח בעונתו ובבית גידולו הטבעי/ הצעת תכנית לימודים לבתי מדרש למורים.

החילזון שייך למערכת הרכיכות. זו המחלקה העשירה ביותר בין הרכיכות ויש בה מינים רבים. מבנה גופו של החילזון- בקצהו הקדמי של הגוף- ראש מעוגל צהשולח לפניו זוג משושנים קצרים למישוש והרחה, ולמעלה מהם זוג משושנים ארוכים, בראשם ישנה עין זעירה, כעין נקודה שחורה בראשו של כל אחד מהם. באמצעות העיניים האלו מבחין החילזון בין אור וצל ותו לא. מכל מגע קל מתקפלים המשושנים הנבובים פנימה. חלק הגוף הבולט לאחר הראש הוא הרגל. כשחש החילזון בסכנה, הוא מכווץ ומכנס את ראשו ואת רגלו לתוך ביתו פנימה. מזמן לזמן נראה בגוף החילזון, בצד ימין של שפת הקונכיה, נקב קטן, ההולך ומתרחב ולבסוף נסגר. נקב זה הינו נקב הנשימה, המוביל אל חלל הנשימה. אם נסיר את קונכיותו של החילזון מעליו, נראה שגופו עשוי ראש, רגל ושק קרבים, הבולט מעל פני הרגל ומפותל סביב עצמו כסליל. גוף החילזון עשוי חטיבה אחת ואינו פרוק לפרקים כגופם של תולעי הטבעות והחרקים. שכבת תאי אאפיתל מקיפה את חלק הגוף המסוגל לצאת מן הקונכייה. תאים אלה מפרישים מתוכם לחה, המגינה על הגוף במידת מה מפני היובש.

התזונה וצינור העיכול: פי החילזון אופקי ונמצא בראש כלפי מטה. שתי אונות, כעין שתי שפתיים, חופות עליו. האונות תופסות את חומר המזון ומכניסות אותו דרך חלל הפה לפתח בית הבליעה. שתי לסתות קרניות חומות, שצורת חצי סהר להן, צובטות ונושכות מן החומר חתיכות חתיכות ומוסרות אותן ל"לשון" הגדולה הבאה אחריה. הלשון עשויה כעין מגרדת זרועה לאורכה ולרוחבה אלפי שיניים קרניות. שיני המגרדת שוחקות וטוחנות את חתיכות המזון. שתי בלוטות רוק הנמצאות בתוך הגוף מפרישות עליהן את רוקן והופכות אותן לדייסה. דייסה זו עוברת מבית הבליעה דרך הוושט לקיבה מרווחת. מן הקיבה עובר המזון למעי העשוי לעיכול ולספיגה.

המינים נפרדים או שהחלזונות הם אנדרוגינוסים. במערכת המין הזכרית לרוב איבר הזדווגות. בחלזונות ירודים ההפריה היא חיצונית. באחרים ההפריה היא פנימית, והביצים נעטפות בכיסוי מקפתי או בתיקים קרניים. לרוב מוטלות הביצים מחוץ לגוף, ושם נעשית הבקיעה, אך לעיתים נשארות הביצים בתוך גוף החילזון עד בקיעת הצעירים מהם.

מחזוריות שנתית ומחזוריות יומית בפעילות החילזון:

החילזון מצמצם את פעילותו לעונת שנה מסויימת ולשעות קבועות ביממה. הוא פעיל בעונה הלחה והקרירה ואף בה מצטמצמת פעילותו לאותן שעות בהן הלחות מירבית- שעות הלילה. מחזור פעילותו מתחיל עם היורה ונפסק עם גמר הגשמים. כשבאים ימי שמש וחום, מפסיק החילזון את פעילותו. גם בתקופה הלחה ייעלמו החלזונות מידי בוקר ויתחפרו באדמה. כך הם מעבירים את שעות היום כשהם מוגנים בקונכיותם ומחופרים בקרקע לחה.

עונת הרבייה של חילזון השדה מתחילה מייד עם רדת היורה. כל פרט מבין חלזונות השדה מזדווג ומטיל, ככל הנראה, רק פעם בשנה. הפתחותו וגידולו של החילזון הצעיר הינם איטיים וממושכים והוא מגיע כנראה לבגרות כעבור שנתיים. אורך חייו של חילזון השדה הינו 5 עד 6 שנים.

הסוואה

פואניסטיקה של חוליינתים:

זיקיתיים:
נמצאת בעיקר באפריקה ומדגסקר. ישנם כ  200 מינים, בארצנו יש רק מין אחד ושמו זיקית מובהקת.
ישנם שני מאפיינים בולטים בזיקיות.

1-   ארבוראלי – חיים על עצים וצמחים.

2-   מאפיין ההסוואה.

המאפיין הארבוראלי – היא מאוד יעילה בטיפוס ועמידה בעצים וצמחים. הזנב מאוד שרירי הוא משמש מאין רגל חמישית .
לכל זיקית יש חמש אצבעות בכל רגל אך אינן יכולות לפסק את האצבעות, יש חיבור של שתי אצבעות ושלוש אצבעות.לכן זה לא נוח להליכה על הקרקע.

הסוואה –הצבעים של הזיקית מתאימים לרקע שלה. רוב החולייתנים קשורים בהסוואה ויש הרבה מינים של בעלי חיים שיודעים לשנות את הצבעים שלהם. הזיקיות מיוחדות בהסוואה מכיוון שהן משנות את צבען מהר מאוד, שינוי הצבע שלהן לא במודע והן יכולות אף לשנות חצי מהצבע של גופן.
כל הזיקיות הן פעילות יום בבוקר הטמפרטורה של האוויר קרה והזיקית רוצה לקלוט חום ולכן היא תעלה אל העץ ותחשוף את חצי גופה אל השמש, החצי הגוף הזה יהיה בצבע כהה, לאחר שתחמם את החלק הזה תהפוך צד אשר הוא יהיה כהה ובו היא תקלוט את החום.
שינוי הצבע קשור גם לאינטרקציה בין הזיקיות השונות, הם טריטוריאליים , לכל זיקית יש טריטוריה של עץ או שניים ואם זיקית אחרת מתקרבת לטריטוריה הן מתחילות לתקשר בעזרת החלפת הצבעים. הסיבה ל"פלישה של זיקיות לטריטוריה" היא כייון שלפעמים נגמר לזיקית מסוימת מזון בטריטוריה שלה והיא צריכה לחפש טריטוריה חדשה.
 עד פה נושא ההסוואה גם כן קשור למאפיין הארבוראלי.

מאפיין ההסוואה המוחלט – זיקית צורתה היא כמו עלה, אך בזמן רוח כאשר כל העלים נעים היא לא נעה , לכן היא תנוע בכוונה על מנת להסוות את צורתה לעלה. מאפיין זה גנטי מולד אינסטינקטיבי.
לזיקיות אין צוואר, היא "ויתרה" על הצוואר כדי להסוות עצמה לעלה, לכן היא פיצתה את עצמה בעיניים המסוגלות לנוע כמעט 360 מעלות, כתוצאה מכך היא יכולה לראות שתי תמונות במקביל. לאחר שתבחר על איזו תמונה היא מעדיפה לוותר (חרק רחוק יותר, טורף רחוק יותר) היא תמקד את ראייתה על אובייקט אחד על מנת שיהפוך לתלת מימד.
לעתים הלשון כאורך גופה ובעזרתה צדה חרקים כמו צרצרים. לזיקית יש כמו שק שמחזיק את כל הלשון פנימה. כאש היא צדה היא פותחת את הלשון לאט כדי שהנטרף לא ישים לב.
קצה הלשון מאוד בשרני וכבד ובכך המשקל עוזר לזרוק את הלשון ולתפוס את הנטרף ולטרוף אותו ישר.
קיים סיכוי בוה יותר לטורפים של הזיקית לטרוף אותה במהלך היום כאשר פעילה.
ישנו מעט מאוד ידע על רביית הזיקית כיוון שלא נעשה מחקר. במעט שחקרו את הזיקיות בטבע  ראו שהטילו את הביצים בגומה או תעלה או אפילו מחילה באורך של מטר ושבעים סנטימטרים מתחת לאדמה , בסופה מטילה את הביצים, ברך כ-40 למספר ולאחר מכן היא יוצאת מכסה את התעלה ולא חוזרת יותר.
הזכר מעורב רק בתהליך ההזדווגות עם הנקבה אך לא נשאר מעבר לזה. הביצים מאוד קטנות ורבות במספר, ישנם הרבה מקרים שבהם צופים שהנקבה יוצאת לאחר ההטלה ומתה כתוצאה ממאמץ יתר ותשישות.
כנראה שיש חיזור של הזכר באמצעות הצבעים.
מהביצים בוקעים צאצאים ששורדים לבד אפילו במשקל גרם, בחודשים הראשונים לחייהם הם חיים בקרקע בשביבת שיחים ואוכלים פרעושים, לאחר מכן מטפסים על עצים.
תוחלת החיים שלהם 5-7 שנים.
כאשר טורף מגיע הזיקית פוערת את פיה, מנפחת את גופה ונושפת חזק  כדי לנסות להבריח את הטורף להוליך אותו שולל ולגרום לו להתבלבל.

חומטיים:
הוא נראה כמו נחש, לחלקם יש גפיים שהם קטניים, חלקם עם גפיים שריריים, לחלקם אין גפיים כלל. רובם משריצים חלק מטילים ביצים. חלק פעילי יום וחלק פעילי לילה, חלק מתחפרים וחלק לא. זה משתנה בין הסוגים והמינים.
לחומש בלי גפיים יש פתח שמע ולכן הם לא משווים עם נחשים.
בדרך כלל מוצאים חמוטים שמתחפרים, הם פעילי יום.
יש מינים שתורמים יותר בשמירה על צאצאים, בחומט מנומר האמא נשארת ליד הביצים . יש מאפיין אחד שמאפיין את כל החמוטים בעולם. בתוך עורם גדלות לוחיות גרם ובעצם יוצרות שוויון. זה עוזר בהתחפרות וגם להתמודד עם טורפים כיוון שהשריון מקשה.

מערך קסדה

מערך שיעור ראשון

שם המתכנן

תחום הדעת: מדעים

תאריך השיעור המתוכנן ומיקומו במערכת השעות:  

נושא השיעור: קסדה

יעדי השיעור:

-          התלמידים ישתמשו בהיקשר חדש למושג  צורך. ויסבירו מדוע הקסדה שייכת לעולם הטכנולוגיה.

-          התלמידים יתארו את סוגי המידע הטכנולוגי הדרושים לבניית הקסדה. ויסבירו את חשיבות המידע לפתרון הטכנולוגי.

שאלת המחקר:  כיצד אתכנן פעילויות המאפשרות למידה שיתופית בקבוצות?

למידה שיתופית מהווה שם כולל למספר רב של שיטות הוראה ולמידה המדגישות יסודות של שיתופיות בין תלמידים במהלך פעילותם הלימודית.(הרץ-לזרוביץ, ר'. שדל,ב' 2003).

למידה שיתופית בקבוצה מתאפיינת בקיום מטרה קבוצתית, בדפוסי ארגון ופעולה מוסכמים, בנורמות התנהגות וקריטריונים של השתייכות. כל אחד רואה עצמו כמרכיב חיוני שפעולתו תלויה בפעילות השני. מכאן, ההשפעה ההדדית זה על זה במאמצים להשיג את המטרות המשותפות (גוטליב א', 2000). כל קבוצת תלמידים פועלת כמערכת עצמאית, המבצעת משימות דומות למשימותיהן של הקבוצות האחרות. בתוך כל קבוצה על התלמידים להתחלק לתפקידים ולעבוד בשיתוף פעולה (מחלב, 2003).שיתוף פעולה בקבוצה מתבטא בכך שהמשתתף חייב לעשות מאמץ מודע על מנת להבין את האדם האחר בתהליך של עבודה משותפת (קרניאל, 2011).

השיתופיות בין התלמידים יכולה להיות מובנית בדרכים רבות ושיטות שונות במטרה להגיע לדרכים ייחודיות להבניית שיתופיות לימודית בין תלמידים.  (הרץ-לזרוביץ, ר'. שדל,ב' 2003). בשיעור זה אתמקד בשיטה הבאה:

שיטה המכונה "ללמוד יחד" , המבוססת על שיתופיות פתוחה ובלתי מובנית, בה התלמידים עושים ביחד פעילויות כגון: דיון, ויכוח, עריכת סיכום והעלאת רעיונות.

בשיעור זה כל קבוצה תקבל תמונות על התלמידים לדון יחד ולהגיע למסקנה  על איזה צורך עונה הקסדה כמו כן הם יתבקשו לבדוק  במה  דומות ובמה שונות הקסדות .  

במשימה הראשונה כל קבוצה תקבל תמונות של קסדות על כל קבוצת תלמידים לשוחח ולהגיע להסכמה במה הקסדות דומות ובמה הן שונות זו מזו. את הדברים שהם כתבו הם יציגו לכיתה.

עזרים/ מקורות למורה:

-          המדריך למורה "במבט חדש"

-          חוברת לימודים לתלמיד "במבט חדש"

-          תוכנית לימודים וסטנדרטים בנושא המדעים לחינוך היסודי.

אמצעים:

-          חוברת לימודים לתלמיד "במבט חדש"

-          קטע מידע

-          תמונות של קסדות

מונחים נלמדים:מידע טכנולוגי,

משך המפגש:45 דקות

תכנון השיעור

פתיחה: 15 דק'

אסביר לתלמידים שהטכנולוגיה היא בעצם תהליך שבאמצעותו אנחנו פותרים בעיות.

כל קבוצה תקבל תמונות של קסדות שונות. אשאל את התלמידים, על איזו בעיה- צורך  עונה הקסדה. אבקש מהתלמידים לציין במה שונות ובמה דומות התמונות שלפניהם..

גוף השיעור( 15 דק')

התלמידים יקבלו קטע קצר (מצורף בנספחים) התלמידים יתבקשו לקרוא את קטע המידע ולענות על השאלות.

סיכום: 10 דק'

אכנס את הכיתה לסיכום השיעור. נפתור יחד את שאלות על הלוח שהשיבו עליהם בקבוצה ואבקש מהתלמידים לתקן ולהדביק את הדף במחברת

הקסדה

קיראו את הקטע שלפניכם וענו על השאלות

הקסדה

יש קסדות בצורות שונות ובצבעים רבים. הקסדות עשויות מחומרים שונים המתאימים לשימוש שעושים בהן. את הקסדה פיתחו כבר לפני אלף שנים. קסדת המתכת הייתה חלק ממדי השריון שאותם לבש הלוחם כדי להגן על ראשו.

עם השנים השתנו הקסדות בהתאם לצרכים השונים שהיו לאנשים: הצורה והמבנה שלה השתנו וגם החומרים שמהם ייצרו את הקסדות השתנו. כדי לייצר קסדות לצרכים שונים דרוש מידע.

לדוגמא-  כדי  לייצר קסדה לרוכב אופניים או לייצר קסדה לפועל במפעל  צריך להכיר את סוגי החומרים שונים, להכיר את התכונות שלהם וללמוד כיצד הם יתאימו לשימושים השונים שנעשו בקסדה. כלומר, דרוש מידע על הצורה ועל המבנה המתאימים לשימוש בקסדה, וכן דרוש מידע על שיטות הייצור שיאפשרו לנו לייצר את הקסדה. מידע זה נקרא מידע טכנולוגי.

שאלות:

          1. על איזה צורך עונה הקסדה? -----------------------------------------------------------

2.       השלימו את הטבלה הבאה:

מי משתמש בקסדה ?	לאיזה צורך?

3.       מאיזה חומר ייצרו בעבר את הקסדה? מדוע לדעתכם השתמשו בחומר זה?

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

4.       לאילו סוגים של מידע אנו זקוקים כדי ליצור קסדה?

-----------------------------------------------------------------------------------------------

----------------------------------------------------------------------------------------------

5.       הסבירו מדוע הקסדה שייכת לעולם הטכנולוגיה

-----------------------------------------------------------------------------------------------